שמתי לב שלאט לאט הפחד מלא ליפול משתלט עליי ומשכיח לי את הבסיס שלי, שאליו אני מקווה, התחושה של לחכות לעשות שוב רוטינה ודברים בריאים לנפש ככה בשקט זה עולם אחר לחיות בו מאשר הפחד.
הםחד מגרש אותי מהלב שלי מרגיש בשאני בלב כמו refugee . הפחד מגיע מהצורך באישור
באישור שאני עודה משהו מהלב שאני עושה משהו לא יאומן ושבאמת ישנה את העולם ואוהבים אותי, הפחד הזה יחד עם הצורך ביצירתיות לבטא אותב גורמים לי ליפול. וכאן אני מדבר על הפסקה של הרצון לשכנע אנשים.