ההבנתי קצת עכשיו חמה כל גך קשה לי חהיות ליד אבא שלי.
מסתבר שאני או רחי אז הוא מאוד אוהב אותי מטורף עליי.
ודווקא בגלל זה כשאני איתו אני הופך להיות כמוהו אני הופך להיות אדם פוחד בלי חוט שידרה שרוצה שיתייחסו אליו שכמה לאישור מבחוץ.
שאין בו שום יכולת של אהבה הכלה קירבה חום הערכה הערצה אמיתית לעצמו.
דווקא האהבה ההערצה הגדולה שלו אליי זה מב שגורם לי לאהוב אותו בחזרה ומתוך רחמים או פחד או אחדות רעים או פשוט התמזגות סימביוטית אני נהפך לחוות את החיים כמותו במסכנות

מיינדסט צורת הסתכלות על עצמי כך שאני משחק את המשחק מולי במערכת חוקים נצחית מול עצמי בלי להתייחס לאחרים ומה הם. מהרבה בחינות כך אני רואה מי הוא אדם גדול . זה מצאיך אותי לשים את עצמי מול עצמי ולשאול מה אתה רוצה להגיע ועם מה אתה מתמודד שיכול להוות השראה לכל העולם ולהיות רציני במשחק הזה. בלי פשרות.

לדעת להגיד אני לא הייתי בסדר לדעת לבקש סליחה בצורה נכונה. לדעת לנחם את עצמי על הפאשלות. זה מה שמלמד את הילד לנחם את עצמו על הפאשלות. אנחנו לא מושלמים. אנחנו מנסים לנחם את עצמינו על הפאשלות לקבל את עצמינו לא מושלמים. זאת הדרך לגדול כהורה וכבן אדם

הכמיהה לפעמים לשקט יוצרת חוסר יכולת לנכוח בהווה. משהו שעוזר לי יותר לחיות כאן זה לזכור שכל חלום הוא רק כלי שבא לגדל אותי כבן אדם ולגדול כבן אדם כבר משפיע על הכל

בכל קושי יש שלב כל כך חשוב ואמיתי. שהופך אותך לאדם חופשי לאדם בלתי תלוי. לאדם שלומד לחיות מאנרגיה חופשיה. זה פתח לאט לאט עם הצלחה והצלחה לשקט פנימי.

עוד משהו לגבי רוטינה
כשני מתחיל תהליך שיכול לסחוף אותי
איך אני מולו, חרדות חששות, תיקוות, ניסיונות של דברים , לימוד של דברים שאיני יודע לאן יובילו..
ויש אותי.
כמה שאני מעמיק את הקשר איתי במסע הזה זה הדבר הכי טוב שאני יכול לעשות כדי לחזק את המסע לא להיסחף מהמסע, להחזיק אותי את הקשר שלי איתי לחזק את זה.
וזה קורה על ידי רוטינה.

החכמה שבלא לדעת מה יהיה

https://youtube.com/shorts/-jB....HjyiFX6g?si=Aybb3Ata

מי לוקח חתלתולים מהאמא שלהם
מי לוקח מחתולה את הגורים שלה

זה... ניסיון להביע בשקט.. כמיהות נכחדות מושתקות ש over whalmed מרוב חזיתות שצריך לטפל בהם...
קבוצה אנונימית שקטה שמטפחת מפזרת ענני ערפל.
מפזרת פחדים שמונעים מהאדם להעיז להבין על מה מדובר בו. מה חי בו

הכאב העמוק ביותר
זה כאב קפוא
זה כאב מושתק
זה כאב שאף אחד לא מצלם
זה כאב שלא נשמע
זה כאב שאין לו מילים
זה הכאב של התשוקות המושתקות.
הגיע הזמן לפתוח להן צוהר

קשה לאתר את זה במילים אבל אנסה
הבוקר הרגשתי שהפלאפון מעצים אותי
בדכ אני רוצה לגעת בו כדי לראות מה מישהו שלח לי אולי התייחסו אליי הגיבו משהו
היום הפלאפון היה חידי ונזכרתי שיש את האתר הזה העמוד הזה שלי
"התנך שלי לגבי מי אני רוצה להיות"
שהוא רק שלי והוא כל כל מעצים אותי ונותן לי חזון
שם לי ספוטלייט בכל רבדי האישיות מי אני רוצה להיות. לקח לי זמן לבנות את הדף אבל עכשיו אני כל כך שמח זה מתגמל ומעצים את כל הדיבור הפנימי שלי כלפי עצמי. כל פעם שקשה לי אני נזכר בדף הזה נזכר מי אני באמת. מה אני רוצה להיות. הדרך נהפכת להיות מי שאני